אחת התופעות החשובות של מלחמת עזה היא הרס מחנות הפליטים והסתלקות אונר"א מתוכם. במידה רבה מאוד, מלחמת עזה היא המשך לסער הערבי שהרס את מחנות הפליטים בסוריה, וחולל זעזועים דמוגרפיים ופוליטיים במחנות הפליטים של לבנון.
שיעורם של הפלסטינים הצטמצם אחרי שפליטים מסוריה חדרו למחנות. התוצאה הייתה שחמאס וקבוצות הטרור הפרו סוריות/איראניות התחזקו על חשבון אש"ף.
שיעור הפלסטינים במחנות הפליטים בסוריה הצטמצם אחרי שפליטים מסוריה חדרו למחנות. התוצאה הייתה שחמאס וקבוצות הטרור הפרו סוריות/איראניות התחזקו על חשבון אש"ף
אם יתברר כי מחנות לבנון הפכו לבסיסים של חזבאללה בכסות פלסטינית, עלולים מחנות לבנון ללכת בעקבות מחנות סוריה ועזה ולהיהרס אף הם.
אם כך, הרס ג'באליה, מגאזי ויתר מחנות עזה הם המשך ישיר של הרס מחנה ירמוכ ושאר מחנות סוריה, ומאותה סיבה – השתלטות חמאס על המחנה.
חאלד משעל ניצל את האירוח הנדיב של סוריה, וחמאס קבע את הפוליטבירו שלו בדמשק כדי להקים במחנה ירמוכ, בשירות קטאר, את התאים שמהם נולדה מחתרת נוסרה שסיכנה את המשטר הסורי. כשבשאר אסד גילה זאת, הוא הרס את המחנה עד היסוד ומסרב לשקמו.
הקואליציה במחנות לבנון של חמאס, פת"ח פרו-סורי והג'יהאד האסלאמי המתואם עם חזבאללה – מקבילה לקואליציה של מחנה ג'נין. תהליך הריסת מחנה ג'נין הוא הקדימון להרס מחנות לבנון, אם ישראל תגיב בחומרה על הפעילות היוצאת מן המחנות בימים אלה נגד צפון ישראל.
תנועת ההגירה החדשה, הפעם של פליטי 1948 שהפכו לפליטי 2011 ועכשיו לפליטי 2013 – מעוררת את שאלת זכות השיבה, ואת התהייה אם היא בכלל קיימת. מתעוררת גם השאלה אם אש"ף, שהוא ארגון המייצג את פליטי 1948, בכלל רלוונטי למצב החדש, או שחייבת לקום נציגות פלסטינית חדשה המתכתבת עם האתגרים החדשים.
תנועת ההגירה החדשה, הפעם של פליטי 1948 שהפכו לפליטי 2011 ועכשיו לפליטי 2013 – מעוררת את שאלת רלוונטיות זכות השיבה. מתעוררת גם השאלה אם אש"ף, המייצג את פליטי 1948, בכלל רלוונטי למצב החדש
את התשובה אפשר למצוא בסוריה: פליטי מחנה ירמוכ ושאר המחנות, הקימו מחנות פליטים חדשים, והם מנותקים מאש"ף ומאונר"א.
הפליטים הללו הקימו גוף הקרוי "מנהלת ענייני הפלסטינים", הקשורה בממשלה הסורית הגולה והפכו לסורים במקום לפלסטינים. בזכות זה המנהלת זוכה לסיוע של האו"ם מן הסוכנות המטפלת בפליטים הסורים – ולא מאונר"א המיועדת לפלסטינים.
מוחמד בדר, מבכירי המנהלת, הסביר את סיבת הקמתה הנפרדת בכך שאש"ף ואונר"א יצרו ואקום המונע את הטיפול בהם. כלומר: עתיד הפליטים החדשים לא ייקבע על פי עקרונות אש"ף ואונר"א של זכות השיבה, אלא על פי עקרונות הטיפול בפליטים הרגילים. כלומר – שיקומם היכן שאפשר, יחד עם הפליטים הסורים השייכים לממשלה הסורית הזמנית.
החשד כי מטרת ישראל האמיתית היא לחולל נכבה חדשה – עומדת בבסיס המתיחות בין ישראל למצרים ולירדן. במפגש מורחב שיזם מזכיר המדינה אנטוני בלינקן ברבת עמון – ירדן לא הסתירה כי אם באמת חשדותיה יתאמתו, היא לא תהסס להכריז מלחמה על ישראל.
נחזור לעזה – יש לשים לב כי אונר"א המרתה את פי חמאס כאשר ירדה לדרום עזה כדי לטפל בפליטים החדשים. מדוע עשתה זאת? קרוב לוודאי שעמדה על טעות העבר שלה, כאשר סירבה לטפל בפליטים הפלסטינים בסוריה, שברחו ממחנה ירמוך ויתר המחנות. כאשר אונר"א התחרטה וחיפשה קשר עם הפליטים במחנות החדשים, הם כבר התנתקו מאש"ף ולא רצו לפגוש את אנשי אונר"א.
יש לחשוד כי אונר"א ירדה דרומה כדי להציל את רעיון זכות השיבה. הסכנה לזכות השיבה בולטת במסרים של הרשות הפלסטינית. כך למשל העיתונאי הבכיר ברמאללה, האני אל-מסרי, קורא לאיפוק, לסומוד, "להחזיק מעמד", כלומר: לא להישמע לקריאות של חמאס להתעמת עם ישראל, כדי שלא לאפשר לה לממש את הנכבה החדשה.
החשד כי מטרת ישראל היא לחולל נכבה חדשה – עומדת בבסיס המתיחות בין ישראל למצרים ולירדן. במפגש עם בלינקן ברבת עמון – ירדן לא הסתירה, כי אם חשדותיה יתאמתו היא תכריז מלחמה על ישראל
ובכלל, אונר"א נושאת באחריות ובאשמה מיוחדת לאסון עזה, בגלל תוכניות הלימודים חסרות האחריות של בתי הספר שלה.
קצת לפני הקורונה הייתי במחנה אל-עאידה שליד בית לחם. בשעת הצהרים, כאשר נסתיים יום הלימודים, יצאו התלמידים עם רובי פלסטיק על שכמם. אונר"א חינכה לג'יהאד ולשנאה. הרוע שראינו בעוטף עזה לא בא מחלל ריק. הוא בא מן החינוך של אונר"א, החינוך למימוש המלחמה על זכות השיבה. אבל במקום הרס ישראל הם יצרו את הרס עזה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.