עם שוך סערת מערכת הבחירות ובעיצומה של סערת התגובות על תוצאותיה, נראה יותר מתמיד שאנו זקוקים לקונצנזוס מחודש, שסביבו נוכל להתאגד ולהקים ממשל יציב שייהנה מאמון הרוב המכריע של האוכלוסייה. ממשל כזה נחוץ כדי לעשות את כל הדרוש לביסוס מעמדנו לשנים הבאות, זאת נוכח התמורות המהותיות החלות באזורנו ובעולם ושבהשלכותיהן נחוש, כנראה, די בקרוב.
עם שוך סערת מערכת הבחירות ובעיצומה של סערת התגובות על תוצאותיה, נראה שאנו זקוקים לקונצנזוס מחודש, שסביבו נוכל להתאגד ולהקים ממשל יציב שייהנה מאמון הרוב המכריע של האוכלוסייה
עלינו להאמין שנכונות לנו עוד שנים רבות של קיום כעם חופשי במדינה משגשגת ודמוקרטית, שבה כל אזרח ייהנה מביטחון ומהזדמנות שווה לקידום עצמי, וכל ילד יזכה לחינוך מעצים. מדינה עשירה תרבותית, בעלת יכולת כלכלית, מדעית וצבאית, שנהנית מיציבות פנימית והערכה חיצונית ומסוגלת להתמודד בהצלחה עם האתגרים הניצבים בפניה. מדינה שתהיה מרכז חייו של העם היהודי ותפעל לרווחתו ולהנצחת מורשתו ופיתוחה.
כל זה תלוי בנו. אם נכוון את עצמנו למטרה זו ונשקיע את המאמץ הנדרש – נצליח. מדובר, קודם כל, בהקדשת זמן לחשיבה על כך, בצד ההתעסקות בחיי היום-יום. אם נעשה כן, נגלה עד כמה ייהפכו הדברים ברורים יותר, עד כמה נוכל להבחין בין הדברים החשובים באמת לבין מה שמכונה "רעש תקשורתי". נוכל להבין טוב יותר את המציאות שמסביבנו ולהיערך טוב יותר אליה.
כך למשל, ניווכח שאנו כולנו תלויים זה בזה ואין לנו שום אפשרות להתנתק זה מזה – למרות הכעסים, החששות ההדדיים ואפילו השנאה בין המחנות הניצים בתוכנו. כך נבין שעל מנת להתקדם עלינו לצמצם את המאבקים בינינו ולהרחיב את שיתוף הפעולה על בסיס כמה הסכמות יסוד. בלי זה לא נוכל להתגבר על המכשולים שעומדים בדרכנו.
אנו זקוקים לקונצנזוס מחודש שסביבו נוכל להתאגד ולהקים ממשלה יציבה בעלת רוב ברור, שתיהנה מאמון מצד רובה המכריע של האוכלוסייה ושתוכל לבצע את כל מה שצריך כדי לבסס את מעמדנו לשנים הבאות. זה לא יהיה פשוט. הסכמה רחבה תצריך ויתורים כואבים מצד כל מחנה ומחנה בעניינים הקרובים לליבו, אך הדבר הכרחי אם אנו רוצים להגיע למטרה שצוינה לעיל ולהבטיח את הישרדותנו.
אנו תלויים זה בזה ללא אפשרות להתנתק – למרות הכעסים, החששות ההדדיים ואפילו השנאה בין המחנות הניצים. כדי להתקדם עלינו לצמצם את המאבקים בינינו ולהרחיב את השת"פ על בסיס הסכמות יסוד
למיטב הערכתי, אפשר לבנות קונצנזוס רחב ויציב על בסיס הנקודות הבאות:
- היהדות היא זהות לאומית המאגדת בתוכה עם בעל היסטוריה של מעל 3,000 שנה.
- הדת היהודית היא דתו הלאומית של העם היהודי וחלק בלתי נפרד ממורשתו, בלי קשר לקיום המצוות, או אי קיומן, על ידי כל פרט ופרט.
- ארץ ישראל היא מולדת העם היהודי, ויש לו בה זכות בלתי ניתנת לערעור להגדרה עצמית במדינה ריבונית משלו, שהיא מדינת ישראל.
- מדינת ישראל היא בעלת משטר דמוקרטי בנוסח המקובל במערב בכל הקשור להפרדת רשויות, הבטחת החרויות, שוויון האזרחים בפני החוק וכד'.
- ישראל מחויבת לפיתרון הסכסוך עם שכניה בדרכי שלום, תוך כיבוד הדדי של זכויות כל הצדדים, אך תגן על קיומה ובטחון אזרחיה בכל האמצעים העומדים לרשותה.
על מה שמעבר לזה נקיים דיון, במטרה להגיע להסכמה שתאפשר לנו לפעול בצורה יעילה יותר מאשר היום למען האינטרסים החיוניים של העם והמדינה:
1
ראשית, אחיזה באמצעים להבטחת עצם קיומנו במציאות הקשה של אזור עויין ברובו ובלתי יציב, בתוך סדר עולמי משתנה אשר טומן בחובו איומים שלא היכרנו בעבר.
2
שנית, קביעת מידת אחריותנו כמדינה לעתידו של העם היהודי ולהבטחת המשך קיומו, תוך אימוץ קווי פעולה אפקטיביים בעניין זה, בפרט לאור התגברות האנטישמיות בארצות שונות בשנים האחרונות.
3
שלישית, הבנת מלוא המשמעות של הסכסוך עם הפלסטינים, דבר המחייב התנהלות בהתאם, כולל התייחסות להתנחלויות מזווית ראיה בלתי שגרתית כחלק מהפתרון.
4
רביעית, הפנמת הצורך להתמודד ברצינות עם תופעת הדה-לגיטימיזציה של מדינת ישראל, שמתפשטת בקרב חוגי צעירים במערב, כי היא מהווה סיכון ממשי לטווח הארוך.
5
חמישית, בניית מסד חדש ליחסים עם בני המיעוט הערבי אזרחי המדינה, לאור ההתפתחויות בקרבם בעשורים האחרונים שהביאו ליתר השתלבות מצידם בחיי המדינה, לצד תופעות של פעולה נגדה.
6
שישית, העלאת רמת החינוך בכל המגזרים כדי לאפשר את ההתקדמות לאופקים החדשים. זהו תנאי חיוני מאין כמוהו להמשך קיומנו.
למיטב הערכתי, אפשר לבנות קונצנזוס רחב ויציב על בסיס מספר נקודות. על מה שמעבר לזה נקיים דיון, במטרה להגיע להסכמה שתאפשר לנו לפעול בצורה יעילה יותר למען האינטרסים החיוניים של העם והמדינה
ישנם אינטרסים חיוניים נוספים המחייבים את קיומו של ממשל מתפקד כהלכה: מלחמה בפשיעה, צמצום הפערים החברתיים-כלכליים בין המגזרים השונים ובין המרכז לפריפריה, שמירה על הסביבה, וגם ניצול הקונצנזוס המחודש לתיקונים בשיטת הממשל וכתיבת חוקה, ועוד.
אלה כולן משימות בעלות משקל ודחופות למדי, וככל שנקדים להתמודד איתן, כך יהיה קל יותר. הצעד הראשון, כאמור, צריך להיות צעד של חשיבה. פשוט לקרוא את הדברים, לחשוב עליהם, לפתח עמדות אישיות לגביהם ולדון בהם עם אחרים.
השאיפה תהיה שמתוך פורומים של דיונים כאלה, ובתקווה שישתתפו בהם בני מחנות פוליטיים שונים, תתפתחנה קבוצות פעולה שתקיימנה קשרים ביניהן. בהמשך, על בסיס המצע המשותף שיוסכם עליו ותוך ניסיון לחרוג מהזהויות המחנאיות המאפיינות את חיינו הפוליטיים היום, תקום תנועה רעיונית חדשה שתוביל לביצוע הפעולות המתבקשות.
מדובר פה, בעצם, בכיוון פוליטי חדשני שלא נוסה עד כה: בניית קונצנזוס מחודש בחברה מפולגת וקביעת חזון לפעולה בתחומים חשובים. במילים אחרות, שבירת מעגל הקסמים הנוכחי שהוביל אותנו למערכות בחירות חוזרות ונשנות, ללא הכרעה של ממש, שפגעו בפעילותה התקינה של המדינה.
זהו כיוון פוליטי שלא נוסה עד כה: בניית קונצנזוס מחודש בחברה מפולגת וקביעת חזון לפעולה בתחומים חשובים. במילים אחרות, שבירת מעגל הקסמים שהוביל אותנו למערכות בחירות חוזרות ונשנות, ללא הכרעה
אני קורא לאלה החשים כמוני להיענות לאתגר, לקום ולפעול על-פי צו מצפוננו והגיוננו, ובניגוד לאווירה התקשורתית השלטת בחיינו הציבוריים היום, כדי להבטיח את עתידנו לשנים רבות. אשמח לקבל תגובות.
ד"ר ארנון גרוס הוא מזרחן בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת פרינסטון, עיתונאי לשעבר ב"קול ישראל בערבית" במשך כ-40 שנה, קצין מודיעין בסדיר ובמילואים ומחבר הספר "קריאת כיוון - על מצבו של עמנו ומדינתו: ניתוח עכשווי והצעות לפעולה" (איפאבליש הוצאה לאור)